יומולדת זה יום אחד בשנה, זהו יום בו אנחנו מפנקים ומפרגנים את כל המתנות, הברכות והתפילות!
יש שחוגגים לבד עם עוגה ונר, יש שחוגגים ביציאה מאתגרת ועריכת פיקניק משותף ויש את אלה שיכינו את כל סוגי המרציפנים, פנקייקס, פטיפורים, וקינוחים הכי הכי (מחק את המיותר) וכמובן יש שישבו לומר את כל ספר התהילים.
זה נראה לי הפוסט הכי קל ופשוט שהעליתי אי פעם.
אבל אולי דווקא בגלל פשטותו היה לי כל כך כיף, הייתי יכולה לשבת ולהכין כאלו עוד הרבה שעות. אילולא השעון הורה על השעה 2:00 בלילה.
עוד מעט פורים, כולנו מחפשות לתת משהו קטן, לגננת, למורה או למטפלת.
אז מה יותר מתאים מכיסוי נחמד לחבילת הטישיו שמסתובבת בבית?
אני אוהבת לתפור ובמיוחד תיקים.
לפני כחודש קבלתי מלאי של דוגמיות בדי ריפוד ומאז כבר הספקתי לתפור הרבה דברים . הרוב תיקים.
אני חושבת שמאד נחמד לתת לחברה אחות או אפילו גננת יקרה תיק תפור .
הם כל כך יתרגשו שתפרתם להם תיק אישי , שכל כך הרבה זמן ומחשבה הקדשתן להן.
ובעצם זה חצי שעה עבודה !
כשהבן שלי נהיה בן 3 (היום הוא ב"ה בן 5 וחצי) ידעתי שאת הקישוטים על הכיפות שלו אני אכין.
הטרנד שהתחיל ללכת אז היה אותיות שהצמידו או רקמו על הכיפה. אני לא מתחברת למה שהכי רץ. לא חייבת להיות דוקא שונה אבל אוהבת יחודי, במיוחד שמלאכת יד קורצת לי מאוד.
מי לא קונה עגלה לילדה כל שנה שתקום?
כמה פעמים קניתי עגלות לילדתי המתוקה ובכל פעם הבנים מריצים אותה בכל כוחותיהם וקורעים את הבד שלה.
ניסיתי עגלות יוקרתיות יותר ופחות ותמיד זה נקרע.
עד שהחלטתי שיותר אני לא קונה עגלה , אולי פעם כשאצא לפנסיה אתפור עגלות לנכדותי….
והעגלה נשארה שבורה ומיותמת במרפסת מחכה ליד גואלת או לפחות מלטפת.
רחוב האמן 