החופש כבר בדלת, אומר שלום ולהתראות לשנה הבאה, רגע לפני שהוא הולך לגמרי ומשאיר אותנו רק עם מחברות וספרים, אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לפיסול סימנייה מדליקה לספרים…בתקווה שיש לכם מצב רוח יותר מהעכברה שמתנוססת בראש הספר….:)
מתחילים?
תגית: שושי סירקיס
גדלתי. וזה רק שנה | שושי סירקיס
כיביתי את הנר. העוגה נפרסה לפרוסות לא שוות, פרוסה דקה לזאת שהתחילה עכשיו דיאטה, פרוסה עבה לזה שבדיוק הפסיק את הדיאטה, עוד שתי פרוסות לילד שרוצה רק את הקצפת, וחצי פרוסה לסבתא שטועמת רק כדי שלא נגיד שהיא לא משתתפת ביום הולדת.
זה חלק מהמסורת.
פד מעוצב לעכבר | שושי סירקיס
במקור המשרד הזה היה אמור להיות חניון מקורה למכונית משפחתית. הקירות האפורים נצבעו בלבן משעמם. הותקן מזגן שאמור היה לתת אשליה של אוויר. קליטה לא היה שם. אבל כן מחשב.
והרבה עבודה גם.
העובדים במשרד הקטן, עבדו. רגיל. לא עם מוטיבציה שאפשר להתפאר בה. עבדו כדי לראות בעשירי לחודש את הכסף בבנק.
מתנות קטנות ♥ שושי סירקיס
אני אוהבת ימי הולדת, אוהבת בלונים צבעוניים, זיקוקים, עוגות מתנוססות לגובה, עטיפות קרועות…
ו—-
מתנות!
לא, לא לקבל (למרות שאני כן שמחה לקבל מתנות) אבל אני עוד יותר שמחה לתת מתנה.
אבל, לא מתנה שהולכים וקונים בחנות, אורזים יפה ונותנים.
אלא מתנה שיוצרים לבד.
שאין באף חנות.
רק בבית שלכם.
איזה מתנה יש בבית?
לחדר שלי 4 פינות | שושי סירקיס
התחלנו עם 15 מ"ר.
אנשים סביבנו לא הבינו איך אנחנו חיים בריבוע תחום וקטן כל כך. אבל לי זה היה נחמד, מקווה שגם לו. עד היום הוא לא מגלה לי. אבל בטוח שיש לו טראומה מדירות קטנות. ובית פרטי זה החלום של שתינו.
המשכנו ל-80 מ"ר.
סומסום ברחוב האמן | שושי סירקיס
זה קרה מהר. עוגי לא הספיק להכניס את העוגיות שלו לתנור וציפורת משכה אותו בפרוותו גוררת אותו לכיוון הדלת, מותירה את העוגיות שישרפו בתנור. בחוץ חיכתה כרכרה גדולה. אלמו ישב בתוך הכרכרה מסמן לציפורת ועוגי לעלות מהר מהר. הם מאחרים.
הם לא נתנו לעוגי לשאול שאלות, במהירות עזבה הכרכרה את רחוב סומסום, עוגי הוריד דמעות על העוגיות היפות שיחרכו שם בתנור הקטן שלו, לאן הם לוקחים אותו? מדוע הם עוזבים את הרחוב הקטן והאהוב שלהם? ומה יהיה עם אוסקר? הוא הבטיח לו את כל הפירורים של העוגיות.
שלג בירושלים
הכל התחיל מדף ישן שמצאתי בין הרבה עיתונים מלפני 60 שנה, הכותרת בדף הצהוב תפסה אותי מייד, והדף הזה נהייה שלי תמורת כמה שקלים. עדיין לא ידעתי מה אעשה איתו, אבל לא יכלתי להשאיר אותו שם, בחנות המאובקת.
כשדאס הופך לזהב | שושי סירקיס
הבטחתי לסיים את הצלחת…אז חיכינו בסבלנות שהיא תתייבש ובאיזה שהוא שלב היא כבר התייבשה ממני:)
בסוף התייחסתי אליה.
על דאס ועל הא | שושי סירקיס
אני אוהבת לפסל וליצור, להתעסק עם חומר בידיים, למשש אותו,
להרגיש את המרקם, לשאוף את הריח, להתלכלך בידיים.
מפליא איך מחימר פשוט ניתן ליצור חפצים וכלים מדהימים, בעיצוב אישי שהוא רק שלכם. ולא, לא צריך תנור או חומר מיוחד. הכל אפשרי בבית.
סביבון מדבק ומעץ ♥ שושי סירקיס
עוד לפני היורה הסופגניות מופיעות צבעוניות ועגולות במאפיות, המבחר גדול וכל פעם כשאני עוברת ליד, אני כמעט לוקחת אחת…אבל אז אני ממשיכה הלאה.
יש לי עיקרון לא לאכול לפני החג.
למרות שכבר אכלתי כמה בצילומים ועוד הרבה לפני שמשהו חשב על חנוכה.
אבל זה לא אותו דבר.
רחוב האמן 