גדלתי. וזה רק שנה | שושי סירקיס

כיביתי את הנר. העוגה נפרסה לפרוסות לא שוות, פרוסה דקה לזאת שהתחילה עכשיו דיאטה, פרוסה עבה לזה שבדיוק הפסיק את הדיאטה, עוד שתי פרוסות לילד שרוצה רק את הקצפת, וחצי פרוסה לסבתא שטועמת רק כדי שלא נגיד שהיא לא משתתפת ביום הולדת.

זה חלק מהמסורת.

להמשיך לקרוא

כסא של משיח | ר.היאט

"כסא של משיח" כך קראו לו הילדים.

את הכסא מצאתי ברחוב סמוך לאשפה, וכשהילדים ראו באיזה התלהבות אני מתכננת לחדש אותו אמרו לי :" מה, אמא למי את מכינה את הכסא הזה? למשיח? " אמרתי להם: כן. כשהוא יבוא יהיה לו כסא. כך נראה למשיח שחיכינו לו הרבה זמן.

לילדים זה עשה משהו והאמת גם לי. במהלך שיפוץ הכסא היו חלקים מסוימים בעבודה שהיוו בשבילי משל לצפייה לגאולה. להמשיך לקרוא

מעשה בשלושה פרפרים | פרי גרינפלד

אביב.

אני אוהבת אביב.

גם כי זו העונה בה אני חוגגת יום הולדת (עבר, עבר.. חכו עם המתנות לשנה הבאה:)) ובעקר בגלל היופי שסובב אותי.

שדות מוריקים, פרחים מלבלבים ופרפר צחור כנפיים נח לידי.

עונה שאולי גם בגלל שהיא כ"כ קצרה, היא נחשקת ביותר.

אז הקיץ כבר החליף את האביב, אבל היצירות ממשיכות לבוא בהשראתו.

להמשיך לקרוא

החיים שלנו תותים | חני שפיגלמן

 

שבועות זה החג שלי! כל המקרר נראה עוד שלוחה של מחלבות תנובה-טרה- שטראוס.
ים המאכלים החלביים, עוגות, קינוחים, קרמשניט וגלידות, קישים ופשטידות, הפיצות והלזניה, מוקרמים, בלינצ׳סים, רוטב אלפרדו, ברוסקטות ובורקסים. (מה שכחתי? 😉 )
סוף סוף החלבי מגיע למרכז, לעיקרי. חלבי, חגיגי וטעים!

להמשיך לקרוא

פד מעוצב לעכבר | שושי סירקיס

במקור המשרד הזה היה אמור להיות חניון מקורה למכונית משפחתית. הקירות האפורים נצבעו בלבן משעמם. הותקן מזגן שאמור היה לתת אשליה של אוויר. קליטה לא היה שם. אבל כן מחשב.
והרבה עבודה גם.

העובדים במשרד הקטן, עבדו. רגיל. לא עם מוטיבציה שאפשר להתפאר בה. עבדו כדי לראות בעשירי לחודש את הכסף בבנק.

להמשיך לקרוא

וואשי טייפ והפתעה | יוספי רוזן

הנה הנה הוא עוד רגע בא משיח צדקינו, ואנחנו משתדלות לעבוד קשה לנקות את הבית, לטפח לסדר ולקנות. את כל ההנאה שלנו והמרץ שאנחנו מוציאות על חידוש חפצים רהיטים, אנחנו מפארות את בית מקדש מעט הפרטי והקטן שלנו, שכשיבוא נוכל להראות את פרי ידינו ועמלינו!

בוא נלך לפתוח לו את הדלת! להמשיך לקרוא

שידות, ארגזים ומה שביניהם | רעיה

בוקר אחד – לא, בעצם זה היה בלילה, תיכף תבינו למה – החלטתי שנשבר לי מפיסת הזוועה ששימשה לי שידת לילה.

היא אפילו לא היתה שידה רשמית. זה היה כיסא קטן שמוצאו לא ידוע, מצופה עור – לא חומר שאהוב עליי, בלשון המעטה, חום – עוד צבע מאד לא אהוב. ובנוסף לכל, גם קרוע. אין לי מושג מה עבר עליי ומתי כשהחלטתי להשתמש בדבר הזה כשידה. ולא ברור למה לא חשבתי קודם על לקנות אחת.

להמשיך לקרוא

מיכלים למשלוח מנות מקרטוני חלב | רעיה

קודם כל, לפני שאתם מתחילים לקרוא – הרי פקודה: לכו למקרר ותבדקו כמה קרטוני חלב יש לכם.

עכשיו, אחרי שכולנו חזרנו מהמקרר, (ונתקענו שם שעה ואכלנו מכל הקופסאות בעמידה, אבל זה לא קשור כל כך) אפשר להתחיל לדבר.

הפוסט הזה מיועד בעיקר לילדים, אבל ניתן לשדרוג עבור בוגרים מופרעים במקצת.

  להמשיך לקרוא

אצלנו בחצר בצל אילן פורח | פרי גרינפלד

את הפוסט הזה כתבתי על מיטתי לאור הנר, בליל שישי אחד, קריר וסוער, כשפקדה אותנו הפסקת חשמל ארוכה במיוחד.

לאחר שסיימתי לבשל את מאכלי השבת לאור הנרות המרצדים, (להוסיף ל-shopping-list: תאורת חרום) התפניתי לרשום השראות במחברת.

להמשיך לקרוא